אבישי כהן - TWO ROSES
אמממ . לא יודע אם לקרוא לזה ג'אז . יש פה שילוב (שנהדר דרך אגב) בין הג'אז הפנומנלי של אבישי בשיתוף הפילהרמונית של גטנבורג (שוודיה) .
מוזיקאים רבים חולמים ליצור תקליט עם תזמורת סימפונית, אך מעטים יכולים להרשות לעצמם להפוך אותו למציאות. בזכות יכולת יוצאת דופן להלחין מנגינות שמשתרשות בתודעת המאזינים שלו ובגלל שהוא, במשך שנים, ביצע בסבלנות יצירות אלה על הבמה עד לנקודה בה הן כמעט חלק ממנו, אבישי כהן היה בנקודה אשר איפשרה לו לבצע שאיפה כזו. כפי שכהן עצמו מציין, נראה כי שיריו נטויים לעיבוד בקנה מידה תזמורתי, והעובדה שהם שומרים על אותה עוצמה שעוררה התפעלות כה רחבה מדגימה את עוצמת המוסיקה שלו.
אני אישית אוהב יותר את הנגינה שלו מהשירה (לא שהוא לא שר טוב) .
אבישי כהן חלם על חוויה זו כבר למעלה מעשור. כהן מוכיח כאן שהמוזיקה הקלאסית לא הייתה גחמה חולפת, אלא ביטוי כן לרצונו להישאר חופשי מגבולות ה"ז'אנר " . כמו שכתבתי לעיל .
האלבום "TWO ROSES " מוכיח זאת . שיתוף הפעולה הנהדר בין הטריו של אבישי לפילהרמונית של אלכסנדר הנסון .
המוסיקה של כהן היא שטיח מורכב של השפעה עולמית והיסטורית. כהן אמן למוזיקה אפרו-קריבית, ספג את מורכבותה עד כדי כך שהייתה לה השפעה מתמשכת על העיצובים הקצביים שהוא יוצר לשלישייתו, והשפעה מתמשכת על בני דורו המוסיקלים. "לנגן ולשיר מוסיקה משלך עם תזמורת סימפונית זה משהו מיוחד, זו חוויה שהיא חזקה כמו שהיא ספציפית", אומר כהן.
כהן לא יצא להרפתקה זו לבדו. השלישייה האמינה שלו כוללת שני מוזיקאים מחוננים מלאים שבחים. הפסנתרן האזרבייג'אני אלכין שירינוב, שהופיע בתקליטו הקודם של כהן, ארוולס, מנגן בליריקה ובהירות. וניו ג'רזי - המתופף הילידים מארק גוויליאנה, שאיתו כהן חולל מהפכה בגישת השלישייה בשנות האלפיים, מגן על הגרוב והחדות הקצבית הספציפיים למוזיקה של כהן. וכמובן, ישנם 92 הנשים והגברים המוכשרים של התזמורת הסימפונית של גוטנבורג.
ניתן להשיג בכל שירותי הזרמה.
וגם ב CD ותקליט .